1
וזה סדר שורת ערוגותיו והלכותיו הערוגה הראשונה ראש התחילה יהודה לתפלה: סימן א - דין מאה ברכות וחשבונם.
שבלי הלקט, מפתחות א׳
2
סימן ב - דין ברכת אלהי נשמה שנפחת בי למה אין פותחין בה בברוך.
3
סימן ג - דין ברכת אשר יצר את האדם בחכמה מתי מברכין אותה.
4
סימן ד - דין ברכת מגביה שפלים. וברכת עוטר ישראל בתפארה.
5
סימן ה - דין ברכת התורה שחרית ואחר קריאת שמע.
6
סימן ו - דין לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר.
7
סימן ז - דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרה
8
סימן ח - דין קדיש בעשרה ועל איזה דבר ראוי להקדיש וסדרו בארמית.
9
סימן ט - דין הראוים לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן.
10
סימן י - דין החזן הראוי לעבור לפני התיבה.
11
סימן יא - דין ברכו בעשרה ומה הם עונין אחר המברך.
12
סימן יב - דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו.
13
סימן יג - סדר ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע היא ברכת יוצא אור.
14
סימן יד - דין סדר ברכה שניה שלפני ק"ש היא ברכת אהבה
15
סימן טו - דין סדר קריאת שמע.
16
סימן טז - דין סדר ברכה לשאחריה היא אמת ויציב ושצריך לסמוך גאולה לתפלה.
17
סימן יז - דין תפלה בלחש ובכוונת הלב.
18
סימן יח - דין שמנה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות.
19
סימן יט - דין הזכרת גבורת גשמים והטועה באחת הברכות מה דינו.
20
סימן כ - דין קדושה ומצות ענייתה ברתת וזיעה ויחיד המתפלל מהו להפסיק לענות קדושה עם הצבור.
21
סימן כא - דין השאלה בברכת השנים.
22
סימן כב - דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם שליח צבור.
23
סימן כג - דין סדר ברכת כהנים וכהן הראוי לישא את כפיו ותפלות שיש בהן נשיאת כפים.
24
סימן כד - דין ברכת שים שלום.
25
סימן כה - דין מהו לישב בצד ארבע אמות של תפלה או לעבור כנגד המתפלל.
26
סימן כו - דין עשרה שהתפללו ביחידות מהו להצטרף לפרוס על שמע ולענות קדיש וברכו וקדושה.
27
סימן כז - דין מי שהתפלל בין ביחיד בין בצבור אם יכול למנות למנין אחר או להוציא אחרים ידי חובתן ליעשות שליח צבור.
28
סימן כח - דין אם מותר להתפלל קרובות ופיוטים בתוך התפלה.
29
סימן כט - דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאומרם.
30
סימן ל - דין נפילת אפים לימים הראוין לנפילת אפים.
31
סימן לא - דין ספר תורה הראוי לקרות ודין קריאת התורה בחומשין.
32
סימן לב - דין סדר הקוראים כהן לוי וישראל ואם ראוי להקדים ישראל תלמיד חכם לכהן.
33
סימן לג - דין כהן שיצא מן הדת וחזר בו מהו לקרוא בתורה ראשון.
34
סימן לד - דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן.
35
סימן לה - דין ש"ץ לקרוא בתורה ואם הוא כהן מה להעלות כהן אחר לקרוא.
36
סימן לו - דין ש"ץ אם הוא רשאי לסייע להקורא בתורה.
37
סימן לז - דין צבור שאין בהן ז' קורין או מתוך זקנה וחולי או שאין בקיאין.
38
סימן לח - דין קטן ועבד ואשה אם ראויין לקרוא בתורה לעלות למנין הקוראים.
39
סימן לט - דין מצות צבור לשמוע קריאת התורה ואם ראוי לספר אפי' בדבר הלכה.
40
סימן מ - דין מצות קריאת התורה מעומד ואפי' להסמיך על הדוכן אסור והקורא בתורה ונשתתק ולצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה והקורא כמה פסוקים צריך לקרות ומצות קריאת עשרה פסוקים לשלשה קוראין.
41
סימן מא - דין ברכה אחרונה של קריאת התורה.
42
סימן מב - דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה.
43
סימן מג - דין אם רשאי אדם לעמוד על רגליו כשקורא רבו בתורה.
44
סימן מד - דין סדר קדושה דסדרא.
45
סימן מה - דין תפלת מוסף וקדושת מוסף.
46
סימן מו - דין סדר תפלת המנחה.
47
סימן מז - דין מנחה עם חשיכה כשאין שהות ביום להתפלל בלחש בעשרה ולהסדיר.
48
סימן מח - דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הכוכבים.
49
סימן מט - דין למה נהגו לומר והוא רחום בתפלת ערבית.
50
סימן נ - דין ברכת אמת ואמונה.
51
סימן נא - דין ברכת שומר את עמו ישראל לעד.
52
סימן נב - דין תפלת ערבית אם רשות אם חובה.
53
סימן נג - דין מי שלא התפלל תפלה בשעתה אם יש תשלומין לה.
54
סימן נד - דין חולה שעמד מחליו אם יש לו תשלומין לימים שלא התפלל בהם.
55
הערוגה השנית עניין שבת סימן נה - דין שצריך אדם להשכים ולטרוח להוצאת שבת.
56
סימן נו - דין מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים.
57
סימן נז - דין הטמנה בערב שבת לצורך שבת.
58
סימן נח - דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושינוי בגדים לכבוד שבת.
59
סימן נט - דין הדלקת נרות מבעוד יום לצורך שבת.
60
סימן ס - דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת.
61
סימן סא - דין נר שבת שכבתה אם רשאי להדליקה על ידי נכרי.
62
סימן סב - דין פתילות הראוין להדליק בהן בשבת.
63
סימן סג - דין שמנים הראוין להדליק בהן בשבת.
64
סימן סד - דין מה הוא לקרוא בלילי שבת לאור הנר.
65
סימן סה - דין לילי שבת לחתום פורש סוכת שלום ודין אומר ברכת הפסוקים.
66
סימן סו - דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין.
67
סימן סז - דין מהו לאכול בערב שבת מן המנחה ולמעלה והיושב בסעודה וקידש עליו היום.
68
סימן סח - דין הסדרת שלחן ערב שבת מבעוד יום לכבוד השבת.
69
סימן סט - דין קדוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים
70
סימן ע - דין קדוש במקום סעודה.
71
סימן עא - דין קדוש לאחר טעימה ומהו לקדש על הפת ועל כוס פגום.
72
סימן עב - דין חובת נשים בקדוש היום ומי שקידש לעצמו לחזור ולקדש לאחרים.
73
סימן עג - דין טעימת כוס של קידוש.
74
סימן עד - דין כוס של קדוש מהו לברך אחריו על הגפן.
75
סימן עה - דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתה.
76
סימן עו - דין זמירות של שבת שאומרין ה' מלך בעמידה ואומר מזמור לתודה ומה שראו שנהגו להתפלל בשחרית ישמח משה.
77
סימן עז - דין שבחות שנהגו לומר בקריאת התורה וסדר קריאת התורה בשבת.
78
סימן עח - דין תרגום שמתרגמין בו בשעת קריאת התורה.
79
סימן עט - דין קדיש של אחר קריאת התורה מתי מקדישין ועל איזה ספר מקדישין.
80
סימן פ - דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחרונה. ומפטיר מה שיעלה למנין הקורין בתורה ושאינו רשאי להפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה ושבת של ראש חודש אם צריך להזכיר של ראש חודש בברכות של הפטרה.
81
סימן פא - דין מה שנהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקין בצרכי צבור ומה שנהגו לפסוק נדבות וצדקות החיים מממונם למנוחת המתים.
82
סימן פב - דין תפלת מוסף של שבת.
83
סימן פג - דין מה שנהגו לומר אין כאלהינו עם פטום הקטרת.
84
סימן פד - דין קידוש על הכוס בסעודת שחרית.
85
סימן פה - דין נטילת ידים בשבת בשלג ובברד או במי גשמים שירדו בשבת.
86
סימן פו - דין מהו ליתן מלח ותבלין בשבת בתבשיל או כרכום ותבלין הצובעים ובישול אחר בישול.
87
סימן פז - דין אם מותר לחתוך קשרי אוכלין או להתירן.
88
סימן פח - דין מהו ליתן מלח ע"ג בשר או דג וביצה המבושלין או שאר אוכלין.
89
סימן פט - דין מה לעשות הילמי מיין ומלח או מים ומלח ליתן על הבשר ולנענע יחד לטבל בו ודין שום או חרדל שלשו מערב שבת.
90
סימן צ - דין סחיטת פירות על האוכלין ולמצוץ משקה מן הפת השרוי ביין או בשאר משקין. וכן חלות דבש שריסקן מערב שבת או ענבים שבעטן מערב שבת ליקח מהן בשבת.
91
סימן צא - דין משקין לסננן בתוך המשמרת וברירת אוכלין ועשיית יינומילין.
92
סימן צב - דין שחיקת פלפלין ומלח בשבת וטחינת פירות ופירורן.
93
סימן צג - דין שלש סעודות.
94
סימן צד - דין ברכת המזון להזכיר בה של שבת.
95
סימן צה - דין הדחת קדירות קערות וכוסות בשבת.
96
סימן צו - דין תלמוד תורה בשבת.
97
סימן צז - דין אלפים אמה מהיכן נמדדין בין בעיר בין במחנה ובשיירא.
98
סימן צח - דין חצרות הצריכות עירוב.
99
סימן צט - דין עשיית העירוב ושיעורו.
100
סימן ק - דין דיורי החצר ששכח אחד מהן ולא עירב עמהן.
101
סימן קא - דין חצר שנפרצה.
102
סימן קב - דין עירובי בתים.
103
סימן קג - דין בית הפתוח לרשות הרבים ויש עליה תקרה.
104
סימן קד - דין חפץ ששכחוהו ברשות הרבים וצריכין לו ברשות היחיד.
105
סימן קה - דין בהמה במה מותרת לצאת בשבת.
106
סימן קו - דין תכשיטי אשה המותרין לצאת בהן בשבת.
107
סימן קז - דין תכשיטין המותרין לאיש לצאת בהן ודיני קמיע.
108
סימן קח - דין מחט הקבוע בבתי ידים לצאת בו ולהדקו בשבת.
109
סימן קט - דין ליתן מים על הבגד שיש בו טינוף או בלא טינוף אם יש בו משום ליבון.
110
סימן קי - דין רחיצה בשבת בחמין או בצונן בכלים או בקרקעות.
111
סימן קיא - דין ספינה לילך בה בשבת ולצאת ולבא לתוכה.
112
סימן קיב - דין נתינת כלים לאומן מערב שבת ודין מלאכה הנעשית בשבת על ידי א"י לצורך ישראל.
113
סימן קיג - דין שותפות ישראל וגוי בשדה וכרם ובבהמה. ודין עבד ושפחה של ישראל מהו לעשות מלאכה בשבת ודיני שכירות בהמה.
114
סימן קיד - דין הבא בדרך סמוך לחשיכה וכיסו עמו והמוצא מציאה בשבת.
115
סימן קטו - דין כתבי הקודש להצילן מפני הדליקה.
116
סימן קטז - דין פירות שנתפזרו בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב בחבית.
117
סימן קיז - דין פקוח נפש בין ברפואה בין באכילה ושתיה בין בלחישה בין במלאכה אחרת.
118
סימן קיח - דין של צרכי המת הנעשין בשבת.
119
סימן קיט - דין קפול כלים ובגדים בשבת והצעת המטות.
120
סימן קכ - דין הלכות טלטול לאיסור ולהיתר.
121
סימן קכא - דין מהו לשחוק בפירות בתם וחסר או בכדור בשבת.
122
סימן קכב - דין מהו לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.
123
סימן קכג - דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה.
124
סימן קכד - דין קשרים איזהו של קיימת ואי זו היא שאינו של קיימא.
125
סימן קכה - דין צידת כנה ופרעוש וזבובים בשבת.
126
סימן קכו - דין תפלת מנחה של שבת ומה שנהגו לומר צדקתך צדק.
127
סימן קכז - דין אכילה ושתיה בין מנחה לערבית.
128
סימן קכח - דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול.
129
סימן קכט - דין תפלת מוצאי שבת וסדר ויהי נועם ומהו במלאכה קודם תפלה.
130
סימן קל - דין הבדלה על הכוס ושצריך אדם להסדיר שלחנו במוצאי שבת.
131
הערוגה השלישית סדר ברכות סימן קלא - דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן.
132
סימן קלב - דין מים הראוים לנטילת ידים.
133
סימן קלג - דין כלים שנוטלין מהן לידים.
134
סימן קלד - דין דברים שחוצצין בנטילת ידים.
135
סימן קלה - דין מי שאין לו מים מהו לכרוך ידיו במפה או בבתי ידים והנוטל ידיו ולא נתכוין לסעודה או מי שנטל ידיו לסעודה והפליג שעה אחת, ותכף לנטילת ידים ברכה.
136
סימן קלו - דין סדר נטילת ידים וברכתה וממי ראוי לקבל מים לנטילת ידים.
137
סימן קלז - דין ניגוב ידים ואוכל מחמת מאכיל אם צריך נטילת ידים.
138
סימן קלח - דין מי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך על נטילת ידים אם לאו.
139
סימן קלט - דין שנים או שלשה שאכלו להצטרף להמוציא או לברכת המזון בהסיבה או שלא בהסיבה ודין אם צריך הסיבה להצטרף עליו.
140
סימן קמ - דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מוריי לברכת היין.
141
סימן קמא - דין המוציא בעין יפה בעשר אצבעותיו ולמה נהגו לבצוע על המלח.
142
סימן קמב - דין השה בין ברכת המוציא לטעימה ושלא להקדים לאכול פת אחרת עד שלא אכל הפת שבוצע להמוציא.
143
סימן קמג - דין יין שבתוך המזון לברך אחד לכולן או כל אחד ואחד לעצמו. והשותה מים או שאר משקין בסעודה אם טעונין ברכה או אם הפת פוטרתן והשורה פתו ביין אם צריך לברך על היין או הפת פוטרו.
144
סימן קמד - דין שנוי יין שמברכין עליו הטוב והמטיב ואין מברכין על שנוי פת ואם הביאו לפניו יין ישן ויין חדש כיצד מברך.
145
סימן קמה - דין היין שמברכין עליו בורא פרי הגפן חדש או ישן קונדיטין או מבושל.
146
סימן קמו - דין הנזהר מפת של א"י מהו לוכל תבשיל בקערה עם מי שאינו נזהר.
147
סימן קמז - דין דברים הבאים בתוך הסעודה או לאחר סעודה מהו הן בברכה.
148
סימן קמח - דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו - או אם נפטר בברכת המזון.
149
סימן קמט - דין מים ומלח שלאחר סעודה ומים אחרונים ומה הם בברכה.
150
סימן קנ - דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם.
151
סימן קנא - דין מי שנזהר מפת של גוים להצטרף לברכת הזימון עם מי שאינו נזהר.
152
סימן קנב - דין אותם שאכלו ירק להצטרף לזימון עם אותן שאכלו דגן.
153
סימן קנג - דין קטן מהו להצטרף לזימון.
154
סימן קנד - דין שיעור אכילת פת שטעונה ברכת המזון.
155
סימן קנה - דין למה נהגו לסלק הפת וסכין מעל השלחן בשעת ברכת המזון.
156
סימן קנו - דין ברכת המזון עם טעונה כוס, ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכת המזון ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך.
157
סימן קנז - דין סדר ברכת המזון.
158
סימן קנח - דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס אם לאו.
159
סימן קנט - דין חמשת המינין בברכה לפניהם ולאחריהם.
160
סימן קס - דין פירות האילן בברכה לפניהם ולאחריהם.
161
סימן קסא - דין מי שיש לו לברך ברכה אחת מעין שלש על מיני מזונות ועל פירות האילן ועל היין אם יכול לפוטרן בברכה אחת או מברך עליהן על כל אחד ואחד בפני עצמו ודין פירות אם יש להן זימון.
162
סימן קסב - דין פירות האדמה בברכה כגון ירק וקטנית והדומה להן ותערובת קמח וקטנית או שאר ירקות איזהו עיקר לברכה וכן תערובת זנגביל בדבש או זנגביל לח בפני עצמו וכמהין ופטריות.
163
סימן קסג - דין דברים שאין גדוליהן מן הארץ ואין להם שורש בארץ מה מברכין עליהן או דברים שגדוליהן מן הארץ והוא אוכל אותן שלא כדרך אכילתן או אוכל מהן מה שאין דרכו לאכול כגון קנוקנות ועלין.
164
סימן קסד - דין ברכות שמברכין על הריח.
165
סימן קסה - דין ברכות בפתיחתן וחתימתן והמברך על היין וסבור לברך על השכר והדומה להן.
166
סימן קסו - דין המברך על הדבר כסבור לאכלו ונפל מידו. ושאסור לברך ברכה שאינה צריכה כשם שאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה.
167
הערוגה הרביעית ענין ראש חודש סימן קסז - דין ברכת לבנה.
168
סימן קסח - דין ראש חדש למה קובעין אותו שני ימים.
169
סימן קסט - דין למה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש.
170
סימן קע - דין הכרזת החזן ראש חודש בליל הכנסתו למה נהגו כן.
171
סימן קעא - דין שצריך להזכיר של ר"ח בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.
172
סימן קעב - דין קריאת הלל בראש חדש.
173
סימן קעג - דין הלל שאין קורין אותו אלא בתפלת שחרית.
174
סימן קעד - דין היחיד בקריאת הלל בר"ח וימים שגומרין בהם את ההלל.
175
סימן קעה - דין ר"ח בנפילת אפים ובקריאת התורה.
176
סימן קעו - דין תפילת מוסף של ר"ח ופירושה.
177
סימן קעז - דין הטועה בתפלת מנחה ולא הזכיר של ראש חדש.
178
סימן קעח - דין שבת ור"ח מה להזכיר של שבת ביעלה ויבוא בעבודה.
179
סימן קעט - דין שבת וראש חודש בקריאת ההפטרה וראש חודש אחר שבת שמקדימין ומפטירין מחר חדש.
180
סימן קפ - דין תפלת מוסף של שבת ור"ח.
181
סימן קפא - דין צדקתך צדק לאומרו בשבת ור"ח או כשחל ר"ח באחד בשבת.
182
סימן קפב - דין שצריך להזכיר של ר"ח בברכת המזון ומי שטעה ולא הזכיר.
183
סימן קפג - דין שאסור לספוד על המת בר"ח.
184
הערוגה החמישית ענין חנוכה סימן קפד - דין מהו לעשות מלאכה בחנוכה.
185
סימן קפה - דין הלכות נר חנוכה והדלקתה וברכותיה.
186
סימן קפו - דין מי שלא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות אם יש לה תשלומין וכן מי שלא הדליק בליל ראשון אם מברך מכאן ואילך שהחיינו.
187
סימן קפז - דין שצריך להזכיר של חנוכה בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.
188
סימן קפח - דין קריאת ההלל בחנוכה.
189
סימן קפט - דין נפילת אפים וקריאת התורה בחנוכה.
190
סימן קצ - דין ר"ח וחנוכה בקריאת התורה ודין שבת וחנוכה או שבת ור"ח וחנוכה בין בקריאת התורה בין בהפטרה.
191
סימן קצא - דין שצריך להזכיר של חנוכה בברכת המזון ומה להתענות בחנוכה.
192
סימן קצב - דין הספד וצדוק הדין והבריית אבלים בחנוכה.
193
הערוגה הששית ענין פורים סימן קצג - דין סדר ארבעה ערכים בקריאת פרשיות והפסקותיהן.
194
סימן קצד - דין תענית של ערב פורים ונפילת אפים במנחת התענית.
195
סימן קצה - דין הימים שהמגילה נקראת בהן.
196
סימן קצו - דין כתיבת המגילה בקלף או בגויל.
197
סימן קצז - דין סממני כתיבת המגילה הכתיבה.
198
סימן קצח - דין מצות סדר קריאתה וברכותיה.
199
סימן קצט - דין פורים שחל במוצאי שבת לומר ויהי נועם.
200
סימן ר - דין סדר תפלת וקריאת התורה בפורים.
201
סימן רא - דין מצות סעודת פורים.
202
סימן רב - דין מגביית מעות פורים.
203
סימן רג - דין הספד ותענית בי"ד ובט"ו באדר ראשון ובשני ודין אבילות והבריית אבלים בפורים.
204
סימן רד - דין מלאכה בפורים.
205
הערוגה השביעית סדר הפסח סימן רה - דין שבת שלפני הפסח למה קורין אותו שבת הגדול.
206
סימן רו - דין בעור חמץ וברכתו ובטולו.
207
סימן רז - דין הגעלת כלים וטהרתן.
208
סימן רח - דין ערב הפסח באכילת מצה וחמץ ובכורות שמתענין ערב הפסח.
209
סימן רט - דין ערב פסח בעשיית מלאכה.
210
סימן רי - דין שמור חטים וקמח לשם מצה.
211
סימן ריא - דין מים שלשין בהם את המצות ומי ראוי ללוש אותן וסדר לישתן.
212
סימן ריב - דין שיעור חלה ואם ראויה אשה אחת ללוש יותר משיעור חלה.
213
סימן ריג - דין מצות אם מותר ללוש אותן מלפני ערב הפסח בעוד שהחמץ קיים.
214
סימן ריד - דין מצות הראויות לשמורים לצאת בהן ידי חובה ומהו ללוש מצה בתבלין ומי פירות ובדבש ובביצים או בשאר משקין.
215
סימן רטו - דין שריית מורסן לבהמה חיה ועוף.
216
סימן רטז - דין א"י הנכנס ברשותו של ישראל וחמץ בידו או שנפל חמץ מגגו של א"י לגגו של ישראל. וישראל וא"י שיש להם תנור בשותפות והא"י אופה בו חמץ בפסח. ואם רשאי ישראל לומר לא"י קנה לך חמץ שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ודין חמץ הבא דורון לישראל ביום אחרון של פסח, וישראל שלוה חמץ מחבירו לפני הפסח מהו לפרעו אחר הפסח.
217
סימן ריז - דין שיעור איסורו של חמץ בין בזמנו בין שלא בזמנו. בין במינו ובין של במינו, וחטה הנמצאת בתרנגולת או בתבשיל.
218
סימן ריח - דין מצות ההגדה וקריאתה ושתיית ארבעה כוסות וסדר הסיבתן ואכילת מרור ומצה ושאר ירקות וקריאת ההלל וכל הסדר לשני לילות הראשונים של פסח בין לעצמו ובין לאחרים.
219
סימן ריט - דין סדר תפלה וקריאת התורה וסדר ההפטרת של כל ימי הפסח.
220
הלכות חולו של מועד סימן רכ - דין חולו של מועד לכבדו באכילה ושתיה.
221
סימן רכא - דין מלאכות המותרות בחולו של מועד.
222
סימן רכב - דין פרגמטיא בחולו של מועד ומהו לקבל מלאכה לעשותו אחר המועד.
223
סימן רכג - דין בהמה ליטול צפרניה במועד ולקבוע לה ניגרי ברזל ברגליה.
224
סימן רכד - דין פינוי בית לבית ולהביא כלים מבית האומן במועד.
225
סימן רכה - דין דברים המותרין לכתבן בחולו של מועד.
226
סימן רכו - דין ציצית לטוותו במועד.
227
סימן רכז - דין תפירת בגדים וסירוג מטות במועד.
228
סימן רכח - דין כיבוס בגדים בחולו של מועד.
229
סימן רכט - דין הקזה ורפואה ורחיצת חמין וחפיפת הראש במועד.
230
סימן רל - דין גילוח שיער בחולו של מועד.
231
סימן רלא - דין נטילת צפרנים בחולו של מועד.
232
סימן רלב - דין אם מותר לכנוס אשה במועד.
233
סימן רלג - דין חפירת כוכין וקברות בחולו של מועד.
234
סימן רלד - דין מצות ספירת העומר וברכותיה.
235
סימן רלה - דין הנשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בלילות בין פסח לעצרת כל הלילות של ספירת העומר.
236
הערוגה השמינית סדר העצרת סימן רלו - דין חג שבועות למה תלה הכתוב קביעתי' בספירה.
237
סימן רלז - דין קידוש על הכוס וברכת זמן בין בליל ראשון בין בליל שני.
238
סימן רלח - דין יום טוב לבצוע על שתי ככרות.
239
סימן רלט - דין סדר היום בתפלה ובהלל וקריאת התורה והפטרה ומה שנוהגין לפסוק נדבתן לשלש פעמים.
240
הלכות ימים טובים סימן רמ - דין ימים טובים לכבדן באכילה ושתיה וכסות נקיה.
241
סימן רמא - דין מלאכה האסורה ביום טוב.
242
סימן רמב - דין עירוב והוצאה ליום טוב והדלקת נרות בבתי כנסיות.
243
סימן רמג - דין רחיצה בחמין ביו"ט וטלטול עצי בשמים ותקונן להריח בהן.
244
סימן רמד - דין אוכלי בהמה לתקנן ולזמן א"י בסעודה ביום טוב.
245
סימן רמה - דין איסור הכנה מיו"ט לחבירו וכל שכן מיו"ט לחול, ובהמה מסוכנת מהו לשוחטה ביו"ט.
246
סימן רמו - דין הכנה מיו"ט לשבת ע"י עירובי תבשילין.
247
סימן רמז - דין מחובר שנתלש וחיה ועוף ודגים שניצודו ביו"ט ושבת ויו"ט הסמוכים זה לזה.
248
סימן רמח - דין מוקצה ונולד ביו"ט בין לבו ביום בין ליום טוב שני וכן מחובר שנתלש בראשון וביצה שנולדה בראשון מה הן בשני.
249
סימן רמט - דין ביקוע עצים ביום טוב ועצים המותרין להסיקן ביום טוב.
250
סימן רנ - דין ברירת פירות וקטניות והרקדת קמח.
251
סימן רנא - דין השחזת סכין ביו"ט והשוחט אם מותר להראות סכינו לחכם.
252
סימן רנב - דין כיסוי דם חיה ועוף ביו"ט ובהמה שיש בה חלק לא"י מהו לשוחטה ביו"ט והשוחט בהמה בשדה באיזו ענין הותרה לו הבאתה לביתו ובכור שנפל לבור מהו להעלותו ביו"ט.
253
סימן רנג - דין אם מותר למרוט הנוצה שעל בית השחיטה ביו"ט והפשטת בהמה ונתינת עור לפני הדריסה ומליחת חלבים.
254
סימן רנד - דין היאך נמנין על הבהמה לשוחטה כדי לחלקה ביניהם והבא ליטול בשר מן הטבח ומהו לשקול בשר ביו"ט בכף מאזנים או ביד והוא הדין לשאר אוכלין ומהו לילך אצל החנוני ליטול ממנו יין או שאר אוכלין.
255
סימן רנה - דין מליחת בשר ביו"ט ומליגת הראש והרגלים.
256
סימן רנו - דין מהו לדוך תבלין ולשחוק מלח ביו"ט.
257
סימן רנז - דין פירות שירדו עליהן גשמים לטלטלן מגגו אל גג או לכסותן בכלים מפני הדלף.
258
סימן רנח - דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה ורגלי השואל ומה לקרד או לקרצף הבהמה ביו"ט.
259
סימן רנט - דין מהו לכחול את העינים ביו"ט.
260
סימן רס - דין מהו לעשות פתילה ביו"ט. ומהו לכבות את הנר מפני דבר אחר או לכבות את הבקעת שלא יתעשן הבית או את הקדרה.
261
סימן רסא - דין חליבת בהמה ביו"ט.
262
סימן רסב - דין חיוב שמחה ברגל ואפי' ביום שלאחר הרגל.
263
הערוגה התשיעית סדר תענית סימן רסג - דין ארבע צומות.
264
סימן רסד - דין אם מותר לכבס ולרחוץ מראש חדש אב עד התענית.
265
סימן רסה - דין סעודת ערב תשעה באב בחול.
266
סימן רסו - דין סעודת תשעה באב או ערב תשעה באב שחלו בשבת וכן שבת שחל בו תשעה באב מה הן בתשמיש המטה.
267
סימן רסז - דין תפלת ליל ת"ב בין באמצע החול בין במוצאי שבת.
268
סימן רסח - דין ת"ב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר והבשמים.
269
סימן רסט - דין רחיצת ידים שחרית וסדר תפלה וקריאת התורה והפטרה בין בשחרית בין במנחה.
270
סימן רע - דין הנחת תפילין וציצית בת"ב.
271
סימן רעא - דין מילה שחלה בת"ב ויוה"כ ושאר תעניות.
272
סימן רעב - דין הדברים הנאסרים בת"ב.
273
סימן רעג - דין עוברות ומניקות מה הן בתענית ואם אומרים צדוק הדין על המת.
274
סימן רעד - דין סעודת מוצאי תשעה באב.
275
סימן רעה - דין קבלת תענית מבעוד יום.
276
סימן רעו - דין עד מתי מותר לאכול ולשתות בליל התענית בכניסתו.
277
סימן רעז - דין סדר תפלת תענית ולמה נהגו להתענות שני וחמישי.
278
סימן רעח - דין שבת ויו"ט מה הם בתענית חלום ועשרים וארבע צומות מה הם בר"ח.
279
סימן רעט - דין השרוי בתענית מהו לטעום את התבשיל.
280
סימן רפ - דין אגרא דתעניתא.
281
הערוגה העשירית סדר ראש השנה סימן רפא - דין ר"ח אלול למה נהגו לתקוע בשופר.
282
סימן רפב - דין סדר מעמדות מראש השנה עד יום הכפורים. שהן ימי תשובה ותעניות ומעשים טובים.
283
סימן רפג - דין טבילה בערב ר"ה ומה שנהגו לשחוט תרנגול ודברים שהן לסימן טוב בר"ה.
284
סימן רפד - דין מהו להתענות בראש השנה.
285
סימן רפה - דין קידוש וסעודה בלילי ראש השנה.
286
סימן רפו - דין סדר תפלת לילי ראש השנה.
287
סימן רפז - דין סדר תפלת היום.
288
סימן רפח - דין קריאת התורה והפטרה.
289
סימן רפט - דין סדר תקיעות שתוקעין כשהן יושבין.
290
סימן רצ - דין סדר תפלת מוסף והלכותיה.
291
סימן רצא - דין ש"ץ אם מוציא רבים ידי חובתן בברכות של ר"ה ויום הכיפורים.
292
סימן רצב - דין מצות תקיעה בשופר של איל.
293
סימן רצג - דין הכשר שופר והלכותיו.
294
סימן רצד - דין שופר לדחות את השבת או לפקח עליו את הגל ביו"ט או להעביר עליו את התחום ולהורידו מן האילן או לחותכו ולתקנו.
295
סימן רצה - דין מי ראוי להוציא רבים ידי חובתן בתקיעות ונשים ותינוקת אם רשאים הן לתקוע לעצמן או להתלמד.
296
סימן רצו - דין קולות הכשרים בשופר.
297
סימן רצז - דין כוונה אם מעכבת בתקיעות או אם אינה מעכבת.
298
סימן רצח - דין שיעור התקיעות.
299
סימן רצט - דין תקיעות אם שמען בסירוגין או משני בני אדם כאחד.
300
סימן ש - דין מי שלא היה עמו שופר בשעת תפלה ואח"כ נזדמן לו.
301
סימן שא - דין שיעור התקיעות שעל סדר הברכות.
302
סימן שב - דין תקיעות שעל סדר הברכות אם טעונין ברכת תקיעה.
303
סימן שג - דין אם רשאין להפסיק ולשוח בין תקיעות הראשונות לתקיעות שעל סדר ברכות.
304
סימן שד - דין תקיעה במוספין ולא בשחרית.
305
סימן שה - דין ימים שבין ר"ה ויום הכיפורים להתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט וזכרנו לחיים ומי כמוך.
306
סימן שו - דין שבת שבין ר"ה ליוה"כ להתענות בין יחידים המתענין בימים האלה וקריאת פרשת האזינו.
307
ערוגה אחד עשרה סדר יום הכפורים סימן שז - דין סעודת ערב יום הכיפורים.
308
סימן שח - דין הפסקת סעודת ערב יוה"כ מבעוד יום.
309
סימן שט - דין הטמנה לצורך מוצאי יוה"כ.
310
סימן שי - דין טבילה בערב יום הכיפורים וסדר וידוי בתפלת המנחה.
311
סימן שיא - דין זמן לאמרו ביוה"כ ושבת ויום הכיפורים מהו בקידוש היום.
312
סימן שיב - דין איסור אכילה ושתיה ביוה"כ.
313
סימן שיג - דין רחיצה וסיכה.
314
סימן שיד - דין נעילת הסנדל.
315
סימן שטו - דין תשמיש המטה.
316
סימן שטז - דין איסור מלאכה ביום הכיפורים.
317
סימן שיז - דין סדר תפלת ערבית והיתר נדרים בליל יום הכיפורים.
318
סימן שיח - דין אם מותר לקרות בבית הכנסת ולומר סליחות ווידוים לאור הנר ואם רשאין להדליק נרות בבתיהן.
319
סימן שיט - דין נטילת שחרית פניו וידיו וסדר תפלת שחרית.
320
סימן שכ - דין סדר קריאת התורה והפטרה ותפלת מוסף ותפלת מנחה ואם יש נשיאת כפים במנחה.
321
סימן שכא - דין סדר תפלת נעילה.
322
סימן שכב - דין סדר תפלת ערבית ותקיעה והבדלה במוצאי יום הכיפורים.
323
סימן שכג - דין ימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות.
324
ערוגה שתים עשרה חג הסוכות סימן שכד - דין דברים הפסולין לסכך.
325
סימן שכה - דין סיכוך בדבר המחובר לקרקע.
326
סימן שכו - דין דברים הראוין לסכך בהן.
327
סימן שכז - דין הכשר גובה סוכה.
328
סימן שכח - דין שיעור אויר הפוסל בסוכה.
329
סימן שכט - דין הכשר סוכה קטנה.
330
סימן של - דין הכשר הסכך מעובה או דק.
331
סימן שלא - דין סוכה תחת סוכה או בתוך הבית ותקרה שאין עליה מעזיבה.
332
סימן שלב - דין הישן בכילה בסוכה או שפירש סדין תחת הסכך או על הסכך.
333
סימן שלג - דין העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ובין האילנות.
334
סימן שלד - דין סוכה העשויה כמין צריף או שסמכה לכרעי המטה.
335
סימן שלה - דין דברים הראוין לדפנות.
336
סימן שלו - דין שיעור דפנות.
337
סימן שלז - דין סוכה שלא נעשו לשם חג כגון סוכות יוצרים וסוכות גנב"ך וסכות רקב"ש וסכה ישנה.
338
סימן שלח - דין סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים.
339
סימן שלט - דין עצי סוכה מהו ליהנות מהן כל שבעה.
340
סימן שמ - דין נויי סוכה מהו בהנאה כל שבעה.
341
סימן שמא - דין מהו לצאת מסוכה לסוכה ולעשות סוכה בחול המועד.
342
סימן שמב - דין מי הן החייבין ומי הן הפטורין מן הסוכה.
343
סימן שמג - דין הנולד לו צער בסוכה אם רשאי לצאת ממנה.
344
סימן שדמ - דין כלים הראוין להעלותן בסוכה ודין אכילת עראי חוץ לסוכה.
345
סימן שמה - דין סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה.
346
סימן שמו - דין סוכה בברכותיה.
347
סימן שמז - דין סוכת השותפין וסוכת בתי כנסיות בברכה.
348
סימן שמח - דין לולב הגזול בין שנגזל מישראל בין שנגזל מא"י.
349
סימן שמט - דין לולב היבש.
350
סימן שנ - דין לולב של ע"ז איזה אסור ואיזה מותר.
351
סימן שנא - דין הכשר לולב ופיסולו בקטימת עלין או בכל ענין אחר.
352
סימן שנב - דין איזה אילן הנקרא עץ עבות.
353
סימן שנג - דין הדס הגזול והיבש ואיזה נקרא עבות והכשירו ופיסולו.
354
סימן שנד - דין עינבי ההדס אם מעכבין בו לפוסלו אם לאו.
355
סימן שנה - דין הדס הקטום וכמה הדסים צריכין ללולב.
356
סימן שנו - דין מצות ערבה שבלולב וברכותיה.
357
סימן שנז - דין הדס וערבה לאוגדן עם הלולב.
358
סימן שנח - דין שיעור אורך לולב והדס וערבה ואם רשאי להרבות בהדס וערבה ואם האתרוג בא עמהם באגודה.
359
סימן שנט - דין פרי הנקרא עץ הדר.
360
סימן שס - דין הכשר אתרוג ופסולו.
361
סימן שסא - דין שיעורו של אתרוג.
362
סימן שסב - דין ד' מינין הללו אם מעכבין זה את זה ומהו להריח בהן.
363
סימן שסג - דין ארבעת המינין הללו שאין ניטלין בשבת.
364
סימן שסד - דין לולב השאול או של שותפין.
365
סימן שסה - דין לולב בימין ואתרוג בשמאל ומצות נטילתן דרך גדילתן.
366
סימן שסו - דין זמן נטילת לולב וסדר ברכתו.
367
סימן שסז - דין מצות נענועו של לולב בשעת הברכה וקריאת ההלל וסדר נענוע.
368
סימן שסח - דין לולב מהו לטלטלו ביום טוב לאחר שיצא בו.
369
סימן שסט - דין מצות ערבה בשביעי של חג הוא יום הושענא רבא.
370
סימן שע - דין ארבעה מינין הללו מהו בהנאה יום שביעי לאחר שנעשה מצותן.
371
סימן שעא - דין סדר תפלה וקריאת התורה והפטרת לשבעת ימי הרגל.
372
סימן שעב - דין שמיני עצרת לקידוש ותפלה וקריאת התורה והפטרה.
373
נשלם סימני הלכותיהן ומניינם שלש מאות ושבעים ושנים וסימנם שב"ע השבלים הטובות: